כשלידה מסתיימת בפגיעה ביילוד או ביולדת, השאלה הראשונה של ההורים היא אם אפשר היה למנוע אותה, והאם מדובר ברשלנות רפואית בלידה. התשובה לא נמצאת בסיכום האשפוז. היא מסתתרת בפרטים: בעקומת המוניטור, ברישום המיילדת שלא הוזעק רופא, בפער בין ההחלטה על ניתוח קיסרי לבין הלידה בפועל, ובגזים מחבל הטבור שנלקחו, או לא נלקחו. משרד עורכי הדין ד”ר דוד שרים ושות’, בראשות ד”ר שרים, רופא ועורך דין, מלווה משפחות בתביעות רשלנות רפואית בלידה, ובודק את התיק הרפואי כולו לפני שהוא עונה אם יש עילה.
רשלנות רפואית בלידה היא סטייה של הצוות הרפואי, רופאים, מיילדות או אחיות, מרמת הזהירות שהייתה מצופה מהם במועד הלידה, שגרמה לנזק ליולדת או ליילוד. לא כל תוצאה קשה היא רשלנות: גם לידה שמנוהלת בצורה מיטבית עלולה להסתיים בנזק.
השאלה המשפטית היא אם הצוות פעל כפי שצוות סביר היה פועל, לפי הידע וההנחיות שהיו מקובלים באותה עת, ואם הסטייה היא שגרמה לנזק. בדיני הנזיקין בישראל התובע צריך להוכיח שלושה רכיבים: חובת זהירות, שקיימת תמיד בין צוות רפואי למטופלת, הפרה שלה, וקשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק.
בתיקי לידה הרכיב השלישי הוא לרוב שדה הקרב המרכזי, וכאן נדרש ידע רפואי עמוק. הרשלנות יכולה להתחיל עוד במעקב ההריון, להתרחש בחדר הלידה, או להימשך בטיפול לקוי לאחר הלידה, ביולדת או ביילוד. על השלב שלפני הלידה ראו את המדריך על רשלנות רפואית בהריון.
אלה המצבים השכיחים ביותר בתיקי רשלנות רפואית בלידה. לרובם יש באתר מדריך מפורט.
המוניטור העוברי (CTG) מתעד את דופק העובר ואת הצירים לאורך הלידה. דפוסים מסוימים, כמו האטות חוזרות, ירידה בשונות או דופק בסיס חריג, מחייבים הערכה מחדש, הזעקת רופא ולעיתים יילוד מיידי.
בתיקים רבים המוניטור “צעק” במשך זמן רב, והתגובה התעכבה. לכן תרשים המוניטור מנותח לאורך כל הלידה, דקה אחר דקה, ומושווה לרישומים בגיליון ולשעות ההתערבות בפועל.
כשמתקבלת החלטה על ניתוח קיסרי דחוף, כל דקה משמעותית. הפער בין ההחלטה ליילוד, מועד הזעקת המרדים וזמינות חדר הניתוח מתועדים, או אמורים להיות מתועדים, ברשומות. פער לא מוסבר הוא לעיתים לב התיק. ראו גם את המדריך על ניתוח קיסרי שהשתבש.
פיקת כתפיים היא מצב חירום מיילדותי. נבחן אם היה צפוי סיכון מוגבר, כמו משקל עובר מוערך גבוה, סוכרת הריונית או לידה מכשירנית, אם ניתן הסבר על חלופות, ואם התמרונים בוצעו לפי הסדר המקובל או שהופעל כוח משיכה חריג על ראש התינוק. הפגיעה השכיחה במצב הזה היא שיתוק על שם ארב.
יילוד שעבר חוסר חמצן בלידה עלול לפתח אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית. בתיקים כאלה נבחנות שתי ראיות מרכזיות: בדיקת הגזים בדם חבל הטבור, והשאלה אם היילוד הופנה בזמן לטיפול בקירור, שמוכח כמפחית נזק מוחי.
חלון הזמן לקירור, והמקרים שבהם תוצאת גזים “תקינה” אינה אמינה, מפורטים במדריך על נזק מוחי מחוסר חמצן בלידה. אחת התוצאות האפשריות של הפגיעה היא שיתוק מוחין.
קרעים חמורים בפרינאום שלא זוהו ולא תוקנו, דימום לאחר לידה שלא טופל בזמן, קרע ברחם בלידה לאחר ניתוח קיסרי קודם, וזיהומים שלא אובחנו עשויים להקים עילה לתביעה של היולדת עצמה. ראו גם את המדריך על קרע בלידה עקב רשלנות רפואית.
מצבים נוספים שיש להם מדריך נפרד באתר:
לא כל סיבוך בלידה מעיד על רשלנות. לידה היא תהליך מורכב, וסיבוכים יכולים להתרחש גם כשהצוות פעל נכון. מה שקובע הוא מה שמראה התיק הרפואי, ולכן כל מקרה נבדק לגופו.
תיק לידה הוא מהמורכבים בתחום הרשלנות הרפואית. מולו עומדים בתי חולים וחברות ביטוח עם מומחים מהשורה הראשונה, ולכן הוכחת רשלנות בלידה נעשית בשיטה מובנית:
השיטה הזו הופכת את התיק הרפואי מערימת מסמכים לרצף אחד, שבו רואים מה קרה, מתי, ומה היה צריך לקרות במקום.
בתיק לידה, עורך דין שאינו רופא תלוי לחלוטין במומחה. ד”ר דוד שרים קורא בעצמו את תרשים המוניטור, את גיליון ההחייאה ואת תוצאות הגזים, ומזהה כבר בשלב הבדיקה הראשונית אם יש תיק ומה נקודות התורפה שלו.
בחקירה הנגדית של מומחי ההגנה ושל הרופאים המטפלים, ההבנה הרפואית מאפשרת לשאול את השאלה המדויקת, זו שהמומחה מקווה שלא תישאל.
תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין לידה כולל כמה שלבים:
רוב העבודה המכרעת נעשית בשלבים השני והשלישי. תיק שנאסף ונותח היטב קובע את כל מה שבא אחריו.
תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין היא שבע שנים. כשהנפגע הוא קטין, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק כשהוא מגיע לגיל 18, כך שבדרך כלל ניתן להגיש תביעה בשם ילד שנפגע בלידה עד הגיעו לגיל 25. הפירוט המשפטי נמצא בסקירה על התיישנות תביעות רשלנות רפואית בלידה וביילודים.
עם זאת, להמתנה יש מחיר: רשומות הולכות לאיבוד, תרשימי מוניטור נמחקים ועדים שוכחים. בדיקה מוקדמת משרתת את התיק. תביעת היולדת עצמה כפופה למרוץ התיישנות רגיל, ויש לבדוק אותה בנפרד. על הכללים הכלליים ראו גם התיישנות בתביעות רשלנות רפואית.
בתיקים שבהם יילוד נפגע באופן קשה ובלתי הפיך, הנזק משתרע על פני חיים שלמים, ולכן הפיצויים בגין רשלנות רפואית נגזרים מצרכים לאורך עשרות שנים. ראשי הנזק העיקריים:
| ראש נזק | מה כולל |
|---|---|
| עזרה וסיעוד | עזרת ההורים מעבר למקובל, ומטפלים בהמשך החיים |
| הפסד כושר השתכרות | ההכנסה שהילד לא יוכל להרוויח בעתיד |
| הוצאות רפואיות | טיפולים, טיפולים פרא-רפואיים, ציוד ואביזרים |
| דיור וניידות | התאמות דיור ורכב מותאם |
| כאב וסבל | הנזק הלא ממוני של הנפגע |
| נזקי ההורים | בנסיבות המתאימות, גם הנזקים של ההורים עצמם |
גובה הפיצוי תלוי בנסיבות כל מקרה, בחומרת הנכות ובתוחלת החיים, ומחושב על ידי מומחים לפי הפסיקה. אין שני תיקים זהים. על רכיב ההכנסה העתידית ראו גם אובדן כושר השתכרות בעקבות רשלנות רפואית.
ציון אפגר נמוך לבדו אינו מוכיח רשלנות. הוא נקודת פתיחה לבדיקה: מה הראה המוניטור לפני הלידה, מה היו תוצאות הגזים, האם בוצעה הערכה נוירולוגית, והאם נשקל טיפול בקירור.
זו טענת הגנה נפוצה. לעיתים היא נכונה, ולעיתים לא. ממצאי MRI, דפוס הנזק במוח, מהלך המוניטור והגזים יכולים להבחין בין נזק שקרה בלידה לבין נזק קודם. זו בדיוק נקודה שבה הידע הרפואי מכריע.
לפי חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, מטופל זכאי לקבל את המידע הרפואי שלו. המשרד מגיש בקשות מסודרות לכל המוסדות, ומקפיד לדרוש את תרשימי המוניטור המלאים ואת התיעוד הממוחשב על כל רכיביו.
הפגישה הראשונה ללא עלות. מומלץ לשלוח מראש במייל את המסמכים הרפואיים שבידיכם, כדי שד”ר שרים יעיין בהם לפני הפגישה. שכר הטרחה נגבה רק בהצלחה, כאחוז מהפיצוי. ד”ר שרים מטפל בתיק בעצמו ומופיע בבית המשפט.
לידה שהסתיימה בפגיעה? ד”ר דוד שרים, רופא ועורך דין רשלנות רפואית, יעבור באופן אישי על התיעוד הרפואי ויאמר לכם בכנות אם יש עילה. הפנייה חסויה, והצעד הראשון הוא ייעוץ ראשוני אישי.
משרד עורכי הדין ד”ר דוד שרים ושות’ עוסק בתחום רשלנות רפואית עם דגש מיוחד לתביעות מורכבות שמערבות היריון ולידה, ולתביעות של ילדים שניזוקו כמו שיתוק מוחין, ייעוץ גנטי כושל, תסמונת דאון, ילדים בעלי מומים, נפגעי חיסונים ותביעות סיעוד של ילדים פגועים.
בשל המומחיות הרפואית של עו”ד שרים, למשרד תחומי התמחות נוספים לרשלנות רפואית, הקשורים בתחומי רפואה ומשפט, כגון: נזקי גוף, תאונות דרכים, תביעות ביטוח- רפואי ו/או סיעודי, תביעות לקבלת תרופות שלא בסל התרופות, ייעוץ לפני ניתוחים לאנשים שמעוניינים להבין לקראת מה הם הולכים ולהבין את המשמעות המשפטית של הסכמה לניתוח.
ד"ר דוד שרים, רופא (1993) ועו"ד (1995), מייצג תובעים בתביעות רשלנות רפואית ומעורב אישית בכל תיק. בוגר ביה"ס לרפואה ואוניברסיטת תל אביב, התמחה למעלה מ-24 שנים ברשלנות רפואית, כולל ייעוץ לניהול סיכונים בבתי חולים, למשרד הבריאות ולחברות ביטוח.
