ניתוח רפואי הוא הליך מורכב שנועד לרפא ולשפר את מצבו של המטופל. אולם לעיתים, במקום שיפור, מתרחשת פגיעה כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח. כעורך דין המתמחה גם ברפואה, ד”ר דוד שרים מכיר היטב את הממשק בין שני העולמות הללו, ואת החשיבות של זיהוי מקרים בהם התרחשה רשלנות רפואית. במאמר זה נסביר מהי רשלנות רפואית בניתוח, כיצד מזהים אותה, ומה ניתן לעשות במקרה שנפגעתם.
רשלנות רפואית בניתוח מתרחשת כאשר צוות רפואי (מנתח, מרדים או אחות) לא פעל על פי סטנדרט הזהירות המקצועי הנדרש, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. חשוב להבין שלא כל תוצאה לא רצויה מניתוח היא רשלנות, אלא רק כזו הנובעת מהתנהגות רשלנית ולא סטנדרטית של הצוות הרפואי.
זיהוי רשלנות רפואית בניתוח דורש בחינה מדוקדקת של הליך הניתוח, החל משלב ההכנה וכלה בהליכי המעקב והשיקום. במובן המשפטי, התרשלות היא מצב בו הרופא לא נקט באמצעי זהירות סבירים שרופא סביר היה נוקט בנסיבות דומות. בישראל, רשלנות רפואית מוגדרת ומעוגנת בפקודת הנזיקין ופסיקת בית המשפט העליון, המחייבות את הרופא לנהוג במיומנות, במסירות ובנאמנות כלפי המטופל.
הוכחת רשלנות רפואית בניתוח דורשת הצגה של שלושה יסודות משפטיים מרכזיים:
הקשר הסיבתי הוא לרוב המרכיב המורכב ביותר להוכחה, ודורש ידע רפואי ומשפטי עמוק כדי לבסס אותו.
ניתוח רפואי מורכב ממספר שלבים, ובכל אחד מהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית. הכרת השלבים והסיכונים האופייניים לכל אחד מהם יכולה לסייע בזיהוי רשלנות ובהוכחתה במקרה של פגיעה.
אחד הכשלים המשמעותיים ביותר טרם ניתוח הוא היעדר הסכמה מדעת. חובת הגילוי והסברת הסיכונים למטופל מעוגנת בחוק זכויות החולה (1996), הקובע כי על הרופא להסביר למטופל את הסיכונים, החלופות לטיפול והסיכויים להצלחה. אי מתן מידע מלא או מתן מידע מטעה מהווה רשלנות גם אם הניתוח עצמו בוצע באופן מושלם.
מקרים נוספים של רשלנות בשלב טרום הניתוח כוללים אי ביצוע בדיקות הכרחיות לפני הניתוח, אי בדיקת רגישויות לתרופות או חומרי הרדמה, או התעלמות מגורמי סיכון ידועים בהיסטוריה הרפואית של המטופל.
במהלך הניתוח עצמו, רשלנות רפואית עלולה להתבטא במגוון דרכים. טעויות טכניות בביצוע הפרוצדורה הניתוחית, פגיעה באיברים סמוכים שאינה הכרחית, או התעלמות מסימני אזהרה במהלך הניתוח הן דוגמאות לרשלנות בשלב זה.
דוגמאות נפוצות לרשלנות במהלך ניתוחים כוללות:
במקרים מסוימים, ביצוע הניתוח באופן שגוי יכול להוביל לצורך בניתוח נוסף, סיבוכים מתמשכים, או אפילו למוות.
הטיפול הרפואי לאחר ניתוח הוא קריטי להחלמה מלאה ומניעת סיבוכים. רשלנות בשלב הפוסט-ניתוחי יכולה להיות הרסנית עבור המטופל ולגרום להחמרת מצבו הרפואי, גם אם הניתוח עצמו בוצע בצורה מיטבית.
רשלנות בשלב זה יכולה לכלול אי זיהוי סימני זיהום מוקדמים, ניטור לא מספק של סימנים חיוניים, טיפול לא נאות בכאב, שחרור מוקדם מדי מבית החולים ללא הנחיות מתאימות, או מעקב לא מספק אחר החלמת הפצע. התעלמות מתלונות המטופל על כאבים חריגים, נפיחות או סימני דלקת מהווה אף היא רשלנות שעלולה להוביל לסיבוכים קשים.
אחת השאלות המורכבות ביותר בתיקי רשלנות רפואית היא ההבחנה בין סיבוך מוכר של הניתוח (סיכון ידוע שהמטופל לקח על עצמו) לבין רשלנות רפואית. הבחנה זו דורשת ידע רפואי ומשפטי משולב וניתוח מעמיק של מסמכים רפואיים.
| סיבוך מוכר (לא רשלנות) | רשלנות רפואית |
| הסיכון הוסבר למטופל מראש וקיבל הסכמה מדעת | הסיכון לא הוסבר או הוסבר באופן לא מספק |
| הסיבוך התרחש למרות נקיטת כל אמצעי הזהירות המקובלים | הסיבוך נבע מאי נקיטת אמצעי זהירות סבירים |
| מדובר בתופעה מוכרת שיכולה להתרחש גם בניתוח מוצלח | מדובר בטעות שניתן היה למנוע בנקיטת זהירות סבירה |
| הצוות הרפואי טיפל בסיבוך כראוי מיד עם הופעתו | הצוות התעלם מסימני אזהרה או לא טיפל בסיבוך כנדרש |
כעו”ד המתמחה ברשלנות רפואית וכרופא, ד”ר דוד שרים יכול לנתח את התיק הרפואי באופן מעמיק ולקבוע אם מדובר בסיבוך מוכר או בהתרשלות. פעמים רבות, ההבדל טמון בפרטים הקטנים שרק עין מקצועית יכולה לזהות.
לדוגמה, זיהום לאחר ניתוח יכול להיות סיבוך מוכר, אך אם לא ננקטו אמצעי סטריליזציה בסיסיים, או שהזיהום לא אובחן וטופל בזמן, מדובר ברשלנות רפואית.
אם אתם או יקיריכם סובלים מתוצאות לא צפויות לאחר ניתוח וחושדים שהתרחשה רשלנות רפואית, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום בהקדם האפשרי. הפנייה המוקדמת חשובה מכמה סיבות:
ראשית, קיים מועד התיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית. שנית, ככל שפונים מוקדם יותר, קל יותר לאסוף ראיות ולתעד את הנזק. שלישית, עורך דין מנוסה יוכל להעריך את סיכויי התביעה ולהנחות אתכם בצעדים הראשונים.
לפני פגישת הייעוץ הראשונית, רצוי לרכז את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים: סיכומי ניתוח, דו”חות רפואיים, תוצאות בדיקות, מכתבי שחרור, ותיעוד של כל תקשורת עם הצוות הרפואי. מסמכים אלו יסייעו לעורך הדין בהערכה ראשונית של התיק.
שילוב נדיר של ידע רפואי ומשפטי, כפי שמציע ד”ר דוד שרים, מעניק יתרון משמעותי בטיפול בתיקי רשלנות רפואית בניתוח. כרופא, ד”ר שרים מסוגל לקרוא “בין השורות” של המסמכים הרפואיים, לזהות סתירות או ניסיונות להסתיר מידע, ולהבין את מהות הטעות הרפואית ללא תלות בחוות דעת חיצונית בשלבים הראשונים.
יתרון זה בא לידי ביטוי בכמה מישורים: היכולת לזהות במהירות אם אכן מדובר ברשלנות, היכולת להבין ולהסביר את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק, והיכולת לנהל חקירה נגדית אפקטיבית של מומחים רפואיים בבית המשפט. ייצוג משפטי זה מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה בתיקי רשלנות רפואית מורכבים.
אחד הנושאים החשובים ביותר בתביעות רשלנות רפואית הוא התיישנות. בישראל, תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים ממועד האירוע, או שבע שנים מהיום שבו נודע לתובע על הנזק – המאוחר מביניהם. עם זאת, כאשר מדובר בקטין, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בהגיעו לגיל 18.
חשוב להבין שככל שחולף זמן רב יותר מהאירוע, כך גדל הקושי להוכיח את התביעה. עדים עלולים לשכוח פרטים חשובים, מסמכים רפואיים עלולים להיעלם, וקשה יותר לבסס את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק. לכן, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר.
במקרים מסוימים, הנזק מרשלנות רפואית בניתוח מתגלה רק שנים לאחר האירוע. במצבים אלו, חשוב לתעד את המועד המדויק שבו התגלה הנזק, שכן זה עשוי להשפיע על חישוב תקופת ההתיישנות.
להלן מענה על מספר שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בניתוח:
כיצד נקבע סכום הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בניתוח?
סכום הפיצוי נקבע בהתאם לנזקים שנגרמו למטופל, וכולל רכיבים כמו הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד, כאב וסבל, וקיצור תוחלת חיים. במקרים חמורים, הפיצויים עשויים להגיע למיליוני שקלים.
מהו שכר הטרחה המקובל בתביעות רשלנות רפואית?
ברוב המקרים, עורכי דין העוסקים בתחום הרשלנות הרפואית עובדים על בסיס הצלחה, כלומר גובים אחוז מסוים מסכום הפיצוי שיתקבל. האחוזים נעים בדרך כלל בין 15% ל-25%, בהתאם למורכבות התיק ולשלב בו הסתיים ההליך.
האם ניתן לתבוע על רשלנות בניתוח פרטי באותה דרך כמו בבית חולים ציבורי?
כן, ניתן לתבוע הן רופאים פרטיים והן בתי חולים פרטיים על רשלנות רפואית, באותה מידה כמו מוסדות ציבוריים. עם זאת, יש הבדלים בזהות הנתבעים ובכיסוי הביטוחי, וכדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.
רשלנות רפואית בניתוח יכולה להשפיע באופן דרמטי על חייו של המטופל ועל חיי משפחתו. זיהוי המקרים בהם אכן התרחשה רשלנות, להבדיל מסיבוכים מוכרים, דורש ידע משפטי ורפואי מעמיק. ההבדל בין תוצאה לא רצויה שהיא בגדר סיכון מוכר לבין רשלנות אמיתית הוא דק, ולעיתים קרובות נסתר בפרטי התיק הרפואי.
המפתח להצלחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוח הוא שילוב בין ראיות רפואיות מוצקות, הוכחת קשר סיבתי ברור בין ההתרשלות לנזק, ומומחיות משפטית בניהול ההליך. כאשר עורך הדין מצויד גם בידע רפואי מעמיק, כמו במקרה של ד”ר דוד שרים, היכולת לנתח את התיק ולבנות אסטרטגיה משפטית מנצחת גדלה משמעותית.
אם אתם או יקיריכם נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח, אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי, כדי להבטיח את מיצוי זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המגיע לכם על הנזק שנגרם.
משרד עורכי הדין ד”ר דוד שרים ושות’ הוא אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל עם 95% הצלחה המתמחים בתחום רשלנות רפואית עם דגש מיוחד לתביעות מורכבות שמערבות היריון ולידה, ולתביעות של ילדים שניזוקו כמו שיתוק מוחין, ייעוץ גנטי כושל, תסמונת דאון, ילדים בעלי מומים, נפגעי חיסונים ותביעות סיעוד של ילדים פגועים.
בשל המומחיות הרפואית של עו”ד שרים, למשרד תחומי התמחות נוספים לרשלנות רפואית, הקשורים בתחומי רפואה ומשפט, כגון: נזקי גוף, תאונות דרכים, תביעות ביטוח- רפואי ו/או סיעודי, תביעות לקבלת תרופות שלא בסל התרופות, ייעוץ לפני ניתוחים לאנשים שמעוניינים להבין לקראת מה הם הולכים ולהבין את המשמעות המשפטית של הסכמה לניתוח.
ד"ר דוד שרים, רופא (1993) ועו"ד (1995), מייצג תובעים בתביעות רשלנות רפואית ומעורב אישית בכל תיק. בוגר ביה"ס לרפואה ואוניברסיטת תל אביב, התמחה למעלה מ-24 שנים ברשלנות רפואית, כולל ייעוץ לניהול סיכונים בבתי חולים, למשרד הבריאות ולחברות ביטוח.
