האם כל מום שלא אובחן הוא רשלנות רפואית?
לא. האולטרסאונד אינו מושלם, וחשוב לומר זאת בכנות. שיעורי הגילוי משתנים מאוד בין סוגי מומים: חלק מהמומים נראים בבירור כבר בסקירה המוקדמת, אחרים מתפתחים רק בשלב מאוחר של ההריון, ויש שאינם ניתנים לזיהוי כלל באולטרסאונד. גם תנאי הבדיקה משפיעים: מנח העובר, מבנה גוף האם וכמות מי השפיר.
לכן השאלה המשפטית אינה “האם המום הוחמץ”, אלא: האם בודק סביר, שפועל לפי הנהלים שהיו נהוגים באותה עת, היה מזהה את המום, או לפחות ממצא חשוד שמחייב בירור נוסף.
מתי אי אבחון מום מולד נחשב לרשלנות?
אי אבחון מום מולד נחשב לרשלנות כשהכשל נמצא בבדיקה, בתיעוד או במה שנעשה עם הממצא, ולא במגבלות של המכשיר. אלה הכשלים השכיחים:
- איבר שחובה לבדוק ולא נבדק: לסקירת מערכות יש פרוטוקול של מבנים שיש לבחון ולתעד. כשמבנה כזה “נבדק” לכאורה אך המום בו ברור, או כשהוא בכלל לא מופיע בדוח, זו נקודת כשל.
- ממצא חשוד שלא הוביל לבירור: סמנים רכים, ממצא גבולי או “לא הודגם היטב” מחייבים חזרה על הבדיקה, הפניה לסקירה ממוקדת, אקו-לב עוברי, MRI עוברי או ייעוץ גנטי. השארתם בלי המשך היא כשל שכיח.
- נתק בין הבודק לרופא המטפל: הבודק כתב הערה, והרופא המטפל לא קרא, לא הפנה ולא הסביר.
- מידע שלא נמסר להורים: ההורים זכאים לדעת מה הבדיקה יכולה לגלות ומה לא, ואילו בדיקות נוספות קיימות, חלקן בתשלום.
- התעלמות מגורמי סיכון: סוכרת טרום-הריונית, היסטוריה משפחתית, נשאות גנטית או חשיפה לתרופות מחייבות מעקב מוגבר.
במרבית התיקים הכשל אינו טעות אחת, אלא שרשרת: ממצא שנרשם, לא הוסבר ולא הוביל לבדיקה הבאה. זו גם הסיבה שתיק כזה נבחן כחלק מהתחום הרחב של רשלנות רפואית בהריון, ולא כשאלה על סקירה אחת.
ומה לגבי תסמונת דאון ותסמונות גנטיות?
מומים מבניים מתגלים בעיקר בסקירות האולטרסאונד. תסמונות כרומוזומליות, כמו תסמונת דאון, מתגלות בדרך אחרת: בבדיקות סקר, כמו שקיפות עורפית, בדיקות דם ו-NIPT, ובבדיקות אבחנתיות, כמו סיסי שליה ובדיקת מי שפיר.
גם כאן השאלה היא אם הוצעו להורים הבדיקות המתאימות, אם הוסבר להם שבדיקת סקר אינה אבחנה, ואם תוצאה גבולית הובילה להפניה לבדיקה אבחנתית. כשלא הוצע בירור גנטי שהיה נדרש, ראו גם את המדריך על רשלנות בהפניה לייעוץ ולבדיקה גנטית.
למה בדיקת התיק מתחילה בתמונות ולא בדוח?
דוח הסקירה הוא סיכום של כמה שורות. מה שמכריע הוא מה רואים בתמונות שנשמרו, מה נמדד, ומה לא צולם בכלל.
ד”ר דוד שרים, רופא ועורך דין, בוחן את חומרי הסקירה עצמם ומשווה אותם לפרוטוקול הבדיקה שהיה בתוקף, עוד לפני שהתיק מועבר למומחה. כך אפשר לומר להורים כבר בשלב מוקדם אם יש בסיס לתביעה, ולחסוך מהם הליך מיותר כשאין. על הפער בין בדיקה שבוצעה לבדיקה שפוענחה נכון ראו גם את המדריך על בדיקות סקירה שלא בוצעו או לא פוענחו כראוי.
מה הדין בישראל בתביעת הולדה בעוולה?
בשנת 2012 קבע בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, בעניין ע”א 1326/07 המר נ’ עמית, כי הילד עצמו אינו יכול לתבוע בטענה שמוטב היה לו שלא ייוולד (“חיים בעוולה”). עם זאת נקבע שההורים זכאים לתבוע, ותביעתם כוללת את נזקם האישי וגם את ההוצאות הכרוכות בגידול הילד ובטיפול בו לאורך כל חייו, גם מעבר לגיל 18. הרקע להלכה מוסבר גם בסקירה על שינוי ההלכה בהולדה בעוולה.
המשמעות המעשית: תביעה בגין אי אבחון מום מולד היא תביעת הורים. עליה להוכיח שאילו המום היה מאובחן, ההורים היו מקבלים החלטה אחרת, ובדרך כלל שההריון היה מופסק כדין.
איך מוכיחים קשר סיבתי בתביעת ההורים?
הקשר הסיבתי נבחן דרך שאלה אחת, רגישה: מה הייתם עושים אילו ידעתם? בית המשפט בוחן אותה ברצינות, ומסתכל על כמה נתונים:
- חומרת המום: והשלב בהריון שבו הוא היה אמור להתגלות.
- עמדת ההורים לאורך ההריון: למשל, האם בחרו לבצע בדיקות נוספות.
- השקפת העולם של ההורים: כפי שהיא באה לידי ביטוי בנסיבות המקרה.
- עמדת הוועדה להפסקת הריון: האם הייתה מאשרת את הבקשה.
הכנה נכונה של ההורים לשאלות האלה היא חלק מהותי מהעבודה על התיק, ולא שלב טכני בסופו.
מה כוללת בדיקת התיק במשרד?
- איסוף תיק המעקב המלא: בקופה, אצל הרופא הפרטי ובמכוני האולטרסאונד, כולל דוחות ותמונות.
- זהות הבודקים: מי ביצע כל בדיקה, מה הכשרתו, והאם הבדיקה בוצעה במסגרת ציבורית או פרטית.
- השוואה להנחיות: כל סקירה מושווית להנחיות האיגוד הישראלי לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה ולחוזרי משרד הבריאות שהיו בתוקף.
- מה היה ניתן לזהות ומתי: בחינה, על בסיס הספרות הרפואית, אם המום היה ניתן לזיהוי בשלב שבו בוצעה כל בדיקה.
- הייעוץ הגנטי: אילו בדיקות הוצעו להורים, ואילו לא.
- המומחה המתאים: פנייה למומחה לאולטרסאונד מיילדותי, לגנטיקאי או לקרדיולוג ילדים, עם תיק ממוקד.
הסדר הזה מאפשר לדעת מוקדם אם יש תיק, עוד לפני שמשקיעים בחוות דעת.
לקוחות ומיוצגים מספרים
ברצוני להביע את תודתי והערכתי העמוקה על הליווי המקצועי והמסור שהענקת לי לאורך כל ההליך המשפטי בנושא תביעת הרשלנות הרפואית.
מעבר לידע המשפטי הרחב, למקצועיות ולנחישות שהפגנת בכל שלב,
מצאתי אצלך תכונה נדירה וחשובה לא פחות – היכולת לראות את האדם שמאחורי התיק.
לאורך הדרך הרגשתי שאתה מקשיב באמת, מגלה אמפתיה, סבלנות והבנה, ופועל מתוך מחויבות כנה ללקוח ולא מתוך אינטרס אישי בלבד.
בתקופה מורכבת ומאתגרת עבורי, הענקת לי תחושת ביטחון, תמיכה ואמון, וידעת להסביר, לכוון וללוות אותי באופן שהקל משמעותית על ההתמודדות עם התהליך.
אני מודה לך מקרב לב על המסירות, היושרה והאנושיות שהפגנת לכל אורך הדרך.
אין לי ספק שהשילוב בין מקצועיות גבוהה לבין יחס אישי ואכפתי הוא שהופך אותך לעורך דין יוצא דופן.
בברכה ובהערכה רבה,
מהרגע הראשון קיבלתי יחס אישי ומקצועי. הצוות שם לא משאיר קצוות פתוחים, הם יורדים לפרטים הקטנים ביותר ומסבירים הכל בגובה העיניים בלי "סינית" משפטית.
מעבר למקצועיות, הרגשתי שיש מי שנלחם בשבילי באמת.
התוצאה בסוף הייתה מעבר למצופה.
תודה רבה לכם על הכל! מי שמחפש עורך דין שלא מוותר, זה המקום.
טיפלו לי בתיק ביעילות ועם המון סבלנות.
מרגישים מיד שיש פה ניסיון וגב חזק.
מומלץ בחום למי שצריך ייצוג משפטי רציני!
ממליצה בחום מנסיון
אילו פיצויים כוללת תביעת ההורים?
בתביעת ההורים, הפיצויים בגין רשלנות רפואית נגזרים מהצרכים של הילד ושל המשפחה לאורך שנים:
| ראש נזק | מה כולל |
|---|---|
| הוצאות טיפול ועזרה | עזרת צד ג’, סיעוד ועזרת ההורים מעבר לרגיל, לאורך חיי הילד |
| הוצאות רפואיות | ניתוחים, טיפולים, תרופות וטיפולים פרא-רפואיים |
| דיור וניידות | התאמות בית, רכב מותאם וציוד |
| הפסד השתכרות של ההורים | כשהטיפול בילד פוגע ביכולת לעבוד |
| נזק לא ממוני של ההורים | הסבל והפגיעה הנפשית של ההורים עצמם |
מהטבלה עולה שעיקר הפיצוי אינו על האירוע עצמו, אלא על מה שהוא מחייב בהמשך. לכן הערכה מדויקת של צרכי הילד היא חלק מרכזי בבניית התביעה.
שאלות נפוצות
נאמר לנו שהמום “לא ניתן לראות באולטרסאונד”. איך יודעים אם זה נכון?
זו טענה שיש לבדוק, לא לקבל. התשובה תלויה בסוג המום, בשבוע ההריון ובאיכות הבדיקה. בדיקת התמונות והספרות הרפואית נותנת תשובה מבוססת.
ביצענו את כל הבדיקות שהוצעו לנו. האם עדיין אפשר לתבוע?
כן. מה שנבחן הוא אם הוצעו הבדיקות הנכונות, אם הן פוענחו כראוי, ואם ממצא חשוד הוביל לבירור.
הסקירה בוצעה במכון פרטי. ממי תובעים?
בדרך כלל את הגורם שביצע את הבדיקה ואת מי שאחראי לו, ולעיתים גם את קופת החולים או את הרופא המטפל. זה תלוי במבנה ההתקשרות ובשאלה מי החמיץ מה.
עד מתי אפשר להגיש תביעה?
תביעת ההורים כפופה לתקופת התיישנות של שבע שנים, שמתחילה בדרך כלל מהמועד שבו נודע להם על המום ועל האפשרות שהוחמץ. מאחר שהחישוב מורכב, מומלץ לפנות מוקדם.
נולד תינוק עם מום שלא אובחן? אתם זכאים לתשובה. ד”ר דוד שרים, רופא ועורך דין רשלנות רפואית, יבחן בעצמו את הסקירות ואת תיק המעקב, ויאמר לכם בכנות אם המום היה אמור להתגלות. הפנייה דיסקרטית, והצעד הראשון הוא ייעוץ ראשוני אישי.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי. כל מקרה נבחן לגופו.
