סיבוך או רשלנות: איך בית המשפט מבחין ביניהם?
לכל ניתוח עמוד שדרה יש סיבוכים ידועים, גם כשהוא מבוצע ללא דופי, ובית המשפט אינו מטיל אחריות על עצם התרחשות הסיבוך. מה שנבחן הוא האופן שבו הצוות קיבל את ההחלטות, ביצע את הניתוח וטיפל במה שקרה אחריו, כמו בכל תיק של רשלנות רפואית בניתוח.
ארבע השאלות שבית המשפט שואל:
- הצדקה: האם הניתוח היה בכלל מוצדק, והאם מוצו קודם לכן טיפולים שמרניים כמקובל?
- הסבר: האם המטופל קיבל הסבר מלא על הסיכונים ועל החלופות לפני שהסכים?
- ביצוע: האם הניתוח בוצע בטכניקה המקובלת?
- תגובה לסיבוך: האם הסיבוך זוהה וטופל במהירות הנדרשת, או שהצוות “חיכה לראות”?
מניסיון המשרד, בחלק ניכר מהתיקים התשובה הקריטית נמצאת בשאלה הרביעית. הכשל אינו בניתוח עצמו, אלא בשעות ובימים שאחריו.
אילו כשלים חוזרים בתיקי רשלנות בניתוחי עמוד שדרה?
הכשלים בניתוחי עמוד שדרה חוזרים על עצמם במספר דפוסים מוכרים. בכל אחד מהם יש נקודה ברשומה שבה אפשר לבדוק אם הצוות פעל כנדרש.
עיכוב באבחון דימום אפידורלי לאחר הניתוח
הצטברות דם סביב חוט השדרה או שורשי העצבים לאחר ניתוח עלולה ללחוץ עליהם ולגרום לשיתוק מתקדם. זהו מצב חירום: כשמופיעה חולשה חדשה ברגליים לאחר הניתוח, נדרשת הדמיה דחופה והחזרה לחדר ניתוח.
רישומי האחיות, כמו “חולשה ברגל ימין”, “לא מרגיש” או “דווח לרופא תורן”, ושעת התגובה בפועל, הם לעיתים לב התיק.
תסמונת זנב הסוס שלא אובחנה בזמן
לחץ על צרור שורשי העצבים בתחתית תעלת השדרה, בעקבות בקע דיסק גדול או סיבוך ניתוחי, מתבטא בכאב, בחוסר תחושה באזור החיץ (“אוכף”) ובהפרעה בשליטה על שתן וצואה. הספרות הרפואית מצביעה על כך שניתוח הקלה מוקדם משפר את הסיכוי לשיקום, ולכן החמצת התסמינים במיון או דחיית ה-MRI הן עילה שכיחה לתביעה. על התסמונת עצמה ועל הסימנים שלה בגיל צעיר ראו את המדריך על תסמונת זנב הסוס.
ניתוח בגובה הלא נכון או ברגים במיקום שגוי
ניתוח בחוליה הלא נכונה הוא אירוע שאסור שיתרחש, ונהלי הבטיחות, כמו סימון וצילום בחדר הניתוח לאימות הגובה, נועדו למנוע אותו. גם בורג שהוחדר לתעלת השדרה או לחור העצב ולא זוהה בצילום הביקורת עלול לגרום לנזק עצבי מתמשך.
היעדר ניטור עצבי כשהוא מתחייב
בניתוחים מסוימים, בעיקר כאלה שכרוכים בתיקון עיוותים או בעבודה בסמוך לחוט השדרה, מקובל להשתמש בניטור נוירו-פיזיולוגי תוך-ניתוחי, שמתריע בזמן אמת על פגיעה בעצבים. השאלה אם היה צורך בניטור, ואם נעשה בו שימוש נכון, נבחנת לפי סוג הניתוח והסטנדרט באותה עת.
זיהום שלא טופל בזמן
חום, הפרשה מהפצע וכאב גובר לאחר ניתוח מחייבים בירור. עיכוב באבחון זיהום עמוק או מורסה אפידורלית עלול להוביל לנזק עצבי ולצורך בניתוחים חוזרים.
לחץ על חוט השדרה שלא מסיבה ניתוחית
גם מחוץ לחדר הניתוח, מורסה, גרורה סרטנית או שבר שלוחצים על חוט השדרה מתבטאים בכאב גב עם “דגלים אדומים”: חום, ירידה במשקל, היסטוריה של סרטן או חולשה בגפיים. הם מחייבים בירור דחוף, ושליחת מטופל כזה הביתה עם משככי כאבים היא כשל אבחוני, מהסוג שמוכר מתיקי רשלנות רפואית באבחונים ובדיקות.
מה בודקים ברשומה בכל אחד מהכשלים:
| הכשל | מה מחפשים בתיק הרפואי |
|---|---|
| דימום אפידורלי | מתי תועדה לראשונה חולשה, מתי עודכן הרופא, ומתי חזר המטופל לחדר הניתוח |
| תסמונת זנב הסוס | התסמינים שתועדו במיון ומועד ביצוע ה-MRI |
| גובה שגוי או בורג במיקום שגוי | סימון הגובה, צילומי השיקוף מחדר הניתוח וצילום הביקורת |
| היעדר ניטור עצבי | סוג הניתוח והסטנדרט שהיה מקובל באותה עת |
| זיהום | רישומי חום, הפרשה וכאב, ומועד תחילת הבירור |
הטבלה מראה שבכל אחד מהכשלים ההכרעה נשענת על תיעוד שעה אחר שעה. לכן תיק עמוד שדרה נבנה מהצלבה של כמה רשומות, ולא מדוח הניתוח לבדו.
מתי הסכמה מדעת היא עילה עצמאית בניתוח גב?
חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, מחייב לתת למטופל לפני ניתוח מידע על מהות הניתוח, הסיכונים, סיכויי ההצלחה והחלופות, לרבות האפשרות לא לנתח. בניתוחי גב, שבהם יש לעיתים חלופה שמרנית סבירה, זו נקודה משמעותית.
טופס חתום אינו מוכיח לבדו שניתן הסבר אמיתי. גם כשהניתוח בוצע ללא דופי, פגיעה באוטונומיה של המטופל עשויה לזכות בפיצוי.
מה רופא שהוא גם עורך דין מצליב בתיק עמוד שדרה?
תיק ניתוח עמוד שדרה מתועד בשכבות: דוח הניתוח, צילומי השיקוף מחדר הניתוח, ה-CT וה-MRI שלפני ואחרי, גיליון ההרדמה, רישומי הסיעוד שעה אחר שעה והבדיקות הנוירולוגיות.
ד”ר דוד שרים, רופא ועורך דין, מצליב את השכבות האלה בעצמו: מתי לראשונה תועדה חולשה, מתי עודכן הרופא, מתי הוזמנה הדמיה ומתי חזר המטופל לחדר הניתוח. כך מתגלה הפער, ומנוסחת השאלה הנכונה למומחה ולחקירה הנגדית.
לקוחות ומיוצגים מספרים
ממליצה בחום מנסיון
אילו פיצויים אפשר לתבוע אחרי ניתוח גב רשלני?
פגיעה בעמוד השדרה משפיעה על תחומי חיים רבים, ולכן הפיצויים בגין רשלנות רפואית בתיקים כאלה מחושבים לפי כמה ראשי נזק:
- הפסד השתכרות בעבר ובעתיד: פגיעה בעמוד השדרה פוגעת פעמים רבות ביכולת לחזור לעבודה. ראו גם אובדן כושר השתכרות בעקבות רשלנות רפואית.
- עזרת צד ג’ וסיעוד: לפי היקף התלות שנוצרה.
- הוצאות שיקום: פיזיותרפיה, ציוד וניידות.
- התאמת דיור: לפי המגבלות שהפגיעה יצרה.
- כאב וסבל: לרבות פגיעה בתפקוד המיני ובשליטה על הסוגרים.
במקביל יש לבחון זכויות מול המוסד לביטוח לאומי ופוליסות ביטוח פרטיות, כמו אובדן כושר עבודה וביטוח סיעודי, שכן לעיתים יש להן השלכה על התביעה. כשחברת הביטוח מסרבת לשלם, יש לכך מסלול נפרד של תביעות סיעוד.
שאלות נפוצות
הרופא אמר לי שזה “סיבוך ידוע”. האם זה סוגר את העניין?
לא. “סיבוך ידוע” מתאר את האפשרות שהוא יקרה, ולא את השאלה אם נעשה הכול כדי למנוע אותו, לזהות אותו ולטפל בו בזמן.
חתמתי על טופס הסכמה. האם עדיין אפשר לתבוע?
כן. הטופס הוא ראיה אחת בלבד. בית המשפט בוחן אם ניתן בפועל הסבר מותאם ומלא, ואם הוצגו החלופות.
מה כדאי לעשות כבר עכשיו?
לרשום בצורה מסודרת את מהלך האירועים כפי שאתם זוכרים אותו: מתי הופיעו התסמינים, למי דיווחתם, מה נאמר לכם ומי אמר. במקביל כדאי לבקש את התיק הרפואי המלא, כולל רישומי הסיעוד וההדמיות.
עד מתי אפשר להגיש תביעה על ניתוח גב?
תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא בדרך כלל שבע שנים, אבל אופן החישוב תלוי בנסיבות. בדיקה מוקדמת גם מקלה על איסוף הרשומות.
ניתוח גב שהסתיים בנזק? אל תסתפקו בהסבר “זה סיבוך”. ד”ר דוד שרים, רופא ועורך דין רשלנות רפואית, יבחן את התיק המלא ויאמר לכם אם יש עילה. הפנייה חסויה, והצעד הראשון הוא ייעוץ ראשוני אישי.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי. כל מקרה נבחן לגופו.
