מהי התיישנות בתביעות רשלנות רפואית?
התיישנות הינה מושג משפטי המתייחס לתקופת הזמן שבה ניתן להגיש תביעה. לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, התובע מאבד את זכותו לפנות לבית המשפט ולקבל סעד, גם אם עניינו מוצדק מבחינה משפטית. בתביעות רשלנות רפואית, ההתיישנות קבועה בחוק ההתיישנות, התשי”ח-1958.
העיקרון מאחורי מוסד ההתיישנות מבוסס על מספר רציונלים משפטיים: ראשית, הרצון לעודד תובעים פוטנציאליים לפעול בתוך זמן סביר; שנית, הקושי ההולך וגובר באיסוף ראיות אמינות ככל שחולף הזמן; ושלישית, הצורך ביציבות משפטית והגנה על נתבעים מפני תביעות “ישנות” שקשה להתגונן מפניהן.
בהקשר של רשלנות רפואית, חוק ההתיישנות מקבל משנה חשיבות בשל המורכבות הרפואית והמשפטית, קושי בזיהוי הנזק בזמן אמת, וההשלכות ארוכות הטווח שיכולות להיות לטיפול רפואי לקוי.
תקופת ההתיישנות הרגילה ברשלנות רפואית
על פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות הרגילה בתביעות נזיקין, ובכללן תביעות רשלנות רפואית, עומדת על 7 שנים. ספירת 7 השנים מתחילה, בדרך כלל, מיום האירוע שבו נגרם הנזק הרפואי או מיום שנודע לתובע על הנזק (בהתאם לסעיף 89 לפקודת הנזיקין).
משמעות הדבר היא שאם לא הוגשה תביעה בתוך 7 שנים מיום האירוע או מיום גילוי הנזק, הזכות לתבוע פוקעת. בתי המשפט מקפידים על יישום כלל זה, אם כי במקרים מסוימים מכירים בחריגים, כפי שיפורט בהמשך.
חשוב להבין שמועד תחילת מרוץ ההתיישנות אינו בהכרח מועד הטיפול הרפואי. ההתיישנות מתחילה לרוץ ביום שבו התגבשו כל יסודות עוולת הרשלנות: חובת הזהירות, הפרתה, הנזק והקשר הסיבתי בין ההפרה לנזק. במקרים רבים, הנזק מתגלה רק זמן רב לאחר הטיפול הרשלני.
חריגים לתקופת ההתיישנות הרגילה
החוק והפסיקה הכירו במספר חריגים לתקופת ההתיישנות הרגילה, המאפשרים הגשת תביעה גם לאחר חלוף 7 שנים בנסיבות מסוימות. חריגים אלה חיוניים במיוחד בתחום הרשלנות הרפואית, שם נזקים עשויים להתגלות שנים לאחר הטיפול הרפואי הלקוי:
התיישנות במקרה של קטינים
אחד החריגים המשמעותיים ביותר נוגע לקטינים. על פי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות אינה נמנית בתקופה שבה התובע הוא קטין (מתחת לגיל 18) ואין לו אפוטרופוס. למעשה, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק כאשר הקטין מגיע לגיל 18, ואז יש לו 7 שנים נוספות להגיש תביעה (עד גיל 25).
במקרים של רשלנות רפואית בלידה, למשל, הילד יכול להגיש תביעה בעצמו עד גיל 25, גם אם הוריו לא עשו זאת קודם לכן. חשוב לציין שאם הוגשה תביעה בשם הקטין על ידי הוריו כאפוטרופוסים, ותביעה זו נדחתה, הקטין לא יוכל להגיש תביעה נוספת באותו עניין בהגיעו לבגרות.
התיישנות במקרה של גילוי נזק מאוחר
חריג חשוב נוסף מתייחס למצבים שבהם הנזק התגלה באיחור. על פי סעיף 89 לפקודת הנזיקין, אם העובדות המהוות את עילת התביעה לא היו ידועות לתובע מסיבות שאינן תלויות בו, תחל תקופת ההתיישנות רק מהיום שבו נודעו לו עובדות אלה.
בהקשר הרפואי, יש מקרים רבים שבהם הנזק מתגלה שנים לאחר הטיפול הרשלני. למשל, אם התגלה שהושאר גוף זר בגופו של מטופל רק 10 שנים לאחר ניתוח, תקופת ההתיישנות של 7 שנים תחל מיום הגילוי ולא מיום הניתוח.
בפסיקה נקבע שלצורך סעיף זה, על התובע לדעת את “העובדות המהותיות” היוצרות את עילת התביעה, כלומר את העובדות המצביעות על קיומו של קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לבין הנזק.
התיישנות במקרה של מוגבלות נפשית או שכלית
סעיף 11 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות אינה נמנית בזמן שבו התובע אינו מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, ואין לו אפוטרופוס. מצב זה רלוונטי במיוחד במקרים של רשלנות רפואית שגרמה לפגיעה מוחית או נפשית חמורה.
למשל, אם מטופל נכנס למצב של חוסר הכרה או סיעודי כתוצאה מטיפול רשלני, מרוץ ההתיישנות “יוקפא” כל עוד הוא נמצא במצב זה ואין לו אפוטרופוס. אם מונה לו אפוטרופוס, מרוץ ההתיישנות יתחיל מחדש.
כיצד ניתן לעצור את הליך ההתיישנות?
ישנן מספר דרכים חוקיות לעצור או לדחות את מרוץ ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית:
- הגשת תביעה: הדרך הבטוחה ביותר היא הגשת כתב תביעה לבית המשפט בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.
- הגשת בקשה ליישוב סכסוך: על פי תיקון לחוק בתי המשפט, הגשת בקשה ליישוב סכסוך עוצרת את מרוץ ההתיישנות למשך תקופת עיכוב ההליכים (60 ימים) ו-30 ימים נוספים.
- הודאה בזכות התובע: אם הנתבע (כגון בית החולים) הודה בכתב בזכותו של התובע, מתחילה תקופת התיישנות חדשה מיום ההודאה.
- פנייה לוועדת האתיקה של משרד הבריאות: במקרים מסוימים, פנייה לוועדות בירור של משרד הבריאות עשויה להשהות את מרוץ ההתיישנות, אם כי הדבר אינו מובטח ותלוי בנסיבות.
מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בהקדם האפשרי אם אתם חושדים שנפגעתם מרשלנות רפואית, גם אם חלף זמן רב מהאירוע. עורך דין מנוסה יוכל להעריך אם קיימים חריגים שעשויים לחול במקרה שלכם ולהמליץ על הדרך הטובה ביותר לפעול.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא התיישנות ברשלנות רפואית
האם תקופת ההתיישנות של 7 שנים מתחילה מיום הטיפול הרפואי?
לא בהכרח. תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו התגבשו כל יסודות עוולת הרשלנות, כולל הנזק. במקרים רבים, הנזק מתגלה רק מאוחר יותר, ואז מרוץ ההתיישנות יתחיל מיום גילוי הנזק.
האם הגשת תלונה למשרד הבריאות עוצרת את מרוץ ההתיישנות?
בדרך כלל לא. הגשת תלונה למשרד הבריאות אינה נחשבת כהליך משפטי ואינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. עם זאת, במקרים מסוימים, בתי המשפט הכירו בכך שהליכי בירור מול הרשויות השונות עשויים להשפיע על חישוב תקופת ההתיישנות.
האם הקטין חייב להמתין עד גיל 18 כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית?
לא. הוריו או אפוטרופוס אחר יכולים להגיש תביעה בשמו בכל שלב. החריג לתקופת ההתיישנות רק מבטיח שלקטין תהיה הזכות להגיש תביעה בעצמו עם הגיעו לבגרות, אם לא הוגשה תביעה קודם לכן.
מה קורה אם גיליתי את הנזק רק לאחר 10 שנים מהטיפול הרפואי?
אם הנזק התגלה רק לאחר 10 שנים, ולא יכולת לדעת עליו קודם לכן מסיבות שאינן תלויות בך, תקופת ההתיישנות של 7 שנים תתחיל רק ממועד הגילוי. עליך להוכיח שלא יכולת לדעת על הנזק קודם לכן.
לקוחות ומיוצגים מספרים
ממליצה בחום מנסיון
סיכום
התיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא נושא מורכב עם השלכות משמעותיות על יכולתם של נפגעים לקבל פיצוי. אף שהכלל הבסיסי קובע תקופת התיישנות של 7 שנים, קיימים חריגים חשובים שעשויים להאריך תקופה זו:
- לקטינים יש אפשרות להגיש תביעה עד גיל 25 (7 שנים לאחר הגיעם לגיל 18)
- במקרים של גילוי מאוחר, תקופת ההתיישנות מתחילה רק מיום הגילוי
- במקרים של מוגבלות נפשית או שכלית, מרוץ ההתיישנות מוקפא
חשוב להדגיש שאין לחכות עד הרגע האחרון. גם אם אתם סבורים שיש לכם עוד זמן רב להגיש תביעה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית בהקדם האפשרי. ככל שמקדימים לפעול, כך גדלים הסיכויים לאסוף ראיות טובות ולהצליח בתביעה.
חשוב לזכור כי המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה של רשלנות רפואית הוא ייחודי, עם נסיבות ועובדות משלו, ומחייב בחינה פרטנית על ידי עורך דין מומחה בתחום.
