5 פעולות חשובות לפני תביעת רשלנות רפואית

5 פעולות חשובות לפני תביעת רשלנות רפואית

גיליתם שייתכן שנפגעתם מרשלנות רפואית. אולי הרופא לא אבחן את מצבכם בזמן, ייתכן שניתוח הסתבך בצורה שנראית לכם חריגה, או שתינוקכם נולד עם פגיעה שלא הייתה צריכה להתרחש. התחושה שמלווה אתכם בשלב הזה – תערובת של כעס, חוסר אונים ובלבול – היא מובנת לחלוטין. אבל מה שתעשו בשבועות הקרובים עשוי להכריע את גורל התביעה שלכם, עוד לפני שפניתם לעורך דין.

תביעת רשלנות רפואית היא אחת ההליכים המשפטיים המורכבים ביותר בישראל, בין היתר מכיוון שהיא דורשת הוכחה של כשל מקצועי ברמה שמעבר להמחשה פשוטה של נזק. ככל שתתכננו את הצעדים הראשוניים בצורה נכונה יותר, כך תגיעו לייעוץ הראשוני עם עורך הדין עם חומר ראיות חזק ומסודר – ותגדילו משמעותית את סיכויי הצלחתכם.

פעולה 1: איסוף מדוקדק של כל התיעוד הרפואי

הצעד הראשון והקריטי ביותר הוא השגת התיק הרפואי המלא שלכם – לא רק הסיכום שקיבלתם בשחרור מבית החולים, אלא החומר הגולמי כולו. ההבדל בין הסיכום הרפואי לבין התיק המלא הוא קריטי: הסיכום מייצג פרשנות של הרופא המטפל, בעוד שתוצאות הבדיקות המקוריות, יומני הסיעוד, הפקודות הרפואיות ודוחות חדר הניתוח עשויים לספר סיפור שונה לחלוטין.

לפי חוק זכויות החולה, יש לכם זכות לקבל עותק מלא מהרשומה הרפואית שלכם. יש לפנות בכתב למנהל הרפואי של המוסד בו קיבלתם טיפול, לציין את תאריכי האשפוז או הטיפול, ולבקש את כלל המסמכים כולל תוצאות בדיקות מעבדה, צילומי CT ו-MRI, דוחות ניתוח, יומני אחיות, טפסי הסכמה לטיפול ורשומות של תרופות שניתנו. בדרך כלל גובים אגרה מסוימת עבור העתקים, אך מדובר בהשקעה הכרחית.

היתרון הייחודי של עבודה עם עורך דין שהוא גם רופא כמו ד"ר דוד שרים טמון בדיוק כאן: ניתוח הרשומה הרפואית הגולמית מגלה לעיתים קרובות חסרים ברישום, רשומות שנוספו בדיעבד, או תוצאות בדיקות שלא טופלו כראוי – פרטים שעורך דין ללא הכשרה רפואית עלול לפספס לחלוטין.

פעולה 2: תיעוד מדויק של הנזק והתסמינים

תביעת רשלנות רפואית מחייבת להוכיח לא רק שהייתה טעות רפואית, אלא גם שהטעות גרמה לנזק ממשי. לכן, מהרגע שבו אתם חושדים בבעיה, עליכם להתחיל לתעד את השלכותיה באופן שיטתי ומתמשך.

כתבו יומן אישי שבו תתעדו מדי יום את התסמינים, את רמת הכאב, את ההגבלות בתפקוד היומיומי ואת ההשפעה על איכות חייכם ועל כושר עבודתכם. שמרו את כל החשבוניות הקשורות לטיפולים נוספים שנאלצתם לעבור בעקבות הרשלנות הנטענת – כולל תרופות, אשפוזים נוספים, פיזיותרפיה ועזרה ביתית. אם יש עדים שהיו נוכחים בשיחות עם הצוות הרפואי – שמרו את פרטיהם. כל פרט, גם אם נראה לכם שולי, עשוי להוות ראיה משמעותית בהמשך.

פעולה 3: שמירה על זכויותיכם בתקשורת עם הגורמים הרפואיים

שלב זה עדין במיוחד. אחד הדברים החשובים ביותר שעליכם לדעת הוא שאינכם חייבים לחתום על כל מסמך שמציג לכם הצוות הרפואי לאחר האירוע, בוודאי לא אם הוא עוסק בוויתור על תביעות או בהצהרות על שביעות רצון מהטיפול.

כשאתם פונים לגורמים רפואיים לאחר האירוע, נסו ככל הניתן לנהל את התקשורת בכתב – אימייל, וואטסאפ, או מכתב רשמי. שיחות טלפון אפשר לתעד בכך שאתם כותבים מיד לאחריהן את עיקרי הנאמר. אל תנסו להתעמת עם הרופאים ואל תאיימו בתביעה משפטית בשלב זה, שכן הדבר עלול להכביד על השגת חומר רפואי בהמשך. ויתרו על הדחף לפרסם פרטי המקרה ברשתות החברתיות – כל פרסום ציבורי עלול לסבך את ההליך המשפטי.

פעולה 4: בחירת עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית

לא כל עורך דין שמתמחה בנזיקין הוא הבחירה הנכונה לתביעת רשלנות רפואית וביטוח רפואי. מדובר בתחום שמצריך הבנה עמוקה של הרפואה עצמה לצד המשפט – ולכן ייצוג על ידי עורך דין שהוא גם רופא יכול להוות יתרון מכריע.

בפגישת הייעוץ הראשונית, בדקו האם עורך הדין מסוגל לנתח את חומר הרפואי בעצמו ולזהות כשלים מקצועיים, האם יש לו ניסיון מוכח בניהול תביעות רשלנות רפואית ספציפית לסוג המקרה שלכם, וכיצד מוסדר שכר הטרחה – האם מדובר בשכר טרחה התלוי בתוצאה (כפוי לנצחון), ואם כן, מהם אחוזיו.

• האם ניתחת תיקים דומים לשלי בעבר?
• כיצד אתה מעריך את סיכויי ההצלחה של המקרה שלי?
• מי ינהל את התיק בפועל – אתה, או עורך דין זוטר במשרד?
• כיצד מוסדר שכר הטרחה ומה הוא כולל?

פעולה 5: הבנת לוחות הזמנים המשפטיים והתיישנות

טעות שנפגעים רבים עושים היא להניח שיש להם זמן בלתי מוגבל להגיש תביעה. תקופות ההתיישנות בדיני הנזיקין הישראלי הן קשיחות, ולאחר שחלפו – הזכות לתבוע נשללת לחלוטין. חשוב לדעת כי שאלת "מתי מתחיל מניין ההתיישנות" עשויה להיות מורכבת: לפי הפסיקה הישראלית, ניתן לטעון שהספירה מתחילה ממועד הגילוי של הנזק ולא ממועד הטיפול הרשלני, אך קביעה זו אינה אוטומטית ומחייבת ייעוץ משפטי מיידי.

מורכבות חישוב ההתיישנות במקרי רשלנות רפואית היא סיבה מרכזית לכך שפנייה לייעוץ משפטי לא צריכה להידחות. ייעוץ מוקדם אינו מחייב הגשת תביעה מיידית, אך הוא עשוי להציל את זכותכם לתבוע בעתיד.

למה ד"ר דוד שרים ושות' מוביל בתחום הרשלנות הרפואית?

ד"ר דוד שרים הוא עורך דין ורופא במקביל – שילוב נדיר שמעניק למשרד יכולת ניתוח מיוחדת שלא ניתן לרכוש דרך ניסיון משפטי בלבד. כשד"ר שרים בוחן תיק רשלנות רפואית, הוא קורא את הרשומה הגולמית בעיניים רפואיות, מזהה סטיות מסטנדרט הטיפול הנדרש, ויודע בדיוק אילו שאלות לשאול את המומחים. יכולת זו מתבטאת הן בשלב בניית התיק והן בשלב החקירה הנגדית של עדי הצד שכנגד בבית המשפט.

המשרד מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בתחומים מגוונים, כולל ניתוחים רשלניים, פגיעות בהיריון ולידה, איחור באבחון מחלות ותביעות נגד מוסדות רפואיים ציבוריים. לכל פנייה ניגשים בגישה אישית ומעמיקה, תוך הבנה שמאחורי כל תיק עומד אדם שחווה פגיעה אמיתית.

סיכום – הצעדים הבאים שלכם

אם אתם חושדים שנפגעתם מרשלנות רפואית, אל תמתינו. חמש הפעולות שתוארו כאן – איסוף תיעוד רפואי מלא, תיעוד מתמשך של הנזק, שמירה נכונה על זכויותיכם בתקשורת עם הגורמים הרפואיים, בחירת עורך דין מתמחה ובדיקת תקופות ההתיישנות – הן הבסיס לכל תביעה מוצלחת.

פנו עוד היום לייעוץ ראשוני במשרד ד"ר דוד שרים ושות'. שיחת בירור אחת עשויה לחסוך לכם טעויות יקרות מאוד – ולפתוח בפניכם את הדרך לקבלת הפיצוי שמגיע לכם.

אודות המשרד

התמחותנו – רשלנות רפואית והמשפט הרפואי – המשרד מתמחה בכל תחומי המשפט והבריאות, ונותן מענה מקיף לכל תביעות הנזיקין ונזקי הגוף עם התמחות מיוחדת בתביעות רשלנות רפואית.

המשרד מתמחה בכל מגוון תביעות הרשלנות הרפואית עם דגש מיוחד לתביעות מורכבות שמערבות היריון ולידה. בנוסף מנהל המשרד תביעות רבות בתחומי רשלנות רפואית אחרים כמו: איחור באבחון מחלת הסרטן, ניתוחים רשלניים, תביעות בגין טיפולים תרופתיים שגויים, תביעות בגין טיפולי שיניים רשלניים, השארת גופים זרים בניתוח, אי מניעת התאבדויות בבתי חולים, אבחון פסיכיאטרי שגוי ועוד.