רשלנות רפואית בקופת חולים – השיקולים "מאחורי הקלעים"

רשלנות רפואית בקופת חולים – השיקולים "מאחורי הקלעים"

נזק כתוצאה מטיפול רפואי כושל ורשלני איננו דבר נדיר כפי שניתן היה לחשוב.

למרבה הצער, במציאות כלכלית קשה שבה נמצאים ארגוני הבריאות בישראל, חלק גדול של מקרי הרשלנות הרפואית מקורו בשיקול דעת לקוי או מוטה של רופאים ובתי חולים שבמקום לשקול שיקולי בריאות, נאלצים לשקול שיקולים כלכליים על חשבון הבריאות של החולים.

אודות המשרד

התמחותנו – רשלנות רפואית והמשפט הרפואי – המשרד מתמחה בכל תחומי המשפט והבריאות, ונותן מענה מקיף לכל תביעות הנזיקין ונזקי הגוף עם התמחות מיוחדת בתביעות רשלנות רפואית.

המשרד מתמחה בכל מגוון תביעות הרשלנות הרפואית עם דגש מיוחד לתביעות מורכבות שמערבות היריון ולידה. בנוסף מנהל המשרד תביעות רבות בתחומי רשלנות רפואית אחרים כמו: איחור באבחון מחלת הסרטן, ניתוחים רשלניים, תביעות בגין טיפולים תרופתיים שגויים, תביעות בגין טיפולי שיניים רשלניים, השארת גופים זרים בניתוח, אי מניעת התאבדויות בבתי חולים, אבחון פסיכיאטרי שגוי ועוד.

ד״ר דוד שרים עו״ד ורופא

הינו עורך דין ורופא, בוגר ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב (1993). במקביל ללימודי הרפואה למד גם משפטים. התמחה בתחום הרשלנות הרפואית ובתחום המשפט והרפואה, כולל בהשתלמות עומק ייחודית של שנה וחצי בארצות הברית בתחום הרשלנות הרפואית.

וותק 24 שנה

רופא ועורך דין

יעילות ומחויבות

תקדימים

 

רשלנות רפואית מנהלתית

היטיבה לתאר זאת השופטת המחוזית מיכל אגמון כאשר קבעה בפסק דין בעניין ע"ש (ת"א) 1199/07 ד"ר צבי רביב נגד משרד הבריאות, כי: "הרשלנות הרפואית המנהלית היא הרשלנות הרפואית המודרנית, הרשלנות הרפואית של ימינו… קיימים כמובן עוד מקרים של רשלנות רפואית "קלאסית" של טעות באבחון או בטיפול. עם זאת, נראה כי המגמה היא שמקרים רבים של רשלנות רפואית יהיו מקרים בהם מדובר ברשלנות רפואית מנהלית. רשלנות רפואית הנובעת משיקולי תקציב של הגופים המוסדיים – קופות החולים ובתי החולים – כך כאשר מסתפקים בצוות רפואי מצומצם; כך כאשר רופא מורה על ביצוע בדיקה מסוימת וקופת החולים לא מאשרת את ביצוע הבדיקה וכך כאשר ניתנות תרופות המתאימות פחות לטיפול בחולה בשל שיקולי תקציב. בכל המקרים האלה מדובר ברשלנות רפואית מנהלית".

בפריפריה סובלים יותר

הדבר חמור עוד יותר בפריפריה – בניגוד לתושבי מרכז הארץ שנהנים משפע של היצע של רופאים ושירותי רפואה, גם ציבוריים וגם פרטיים, הרי שתושבי הפריפריה סובלים, לפי כל המחקרים האקדמיים ואף לפי משרד הבריאות ונתוניו, מפחות אפשרויות ביחס לתושבי המרכז.

כך למשל, אדם שחש בשעה 23:00 בלילה כאבים חזקים בחזה, ומתגורר בקיבוץ בצפון הארץ, פונה מיידית לחדר מיון. כאשר אותו אדם לא אושפז בבית חולים אליו פנה, הוא נדרש להביא התחייבות כספית ([טופס 17)שתממן את הפנייה שלו לחדר המיון. אבל כאשר הוא מגיע לקופת חולים, שואל אותו הרופא המנהלי לפני שהוא מאשר לו טופס 17 – "למה פנית לקופת חולים ולא לרופא המשפחה שלך? אנחנו לא מוכנים לממן את הפנייה".
הרופא המנהלי בקופת חולים מתעלם מהעובדה שהמרפאה של קופת חולים פתוחה רק עד שעה 19:000 בערב, לכל היותר, וכי בשעות הלילה, קופת חולים לא העמידה למטופליה שום חלופה (בניגוד למרכז הארץ בה יש מוקדים של חברות שונות כמו מלר"מ או ביקורופא שמבצעות מיון ראשוני ונמצאות בקשרים כלכליים עם קופות החולים).

היעדר נגישות

בהיעדר חלופה, וכאשר קופת חולים מקיימת קשרים כלכליים רק עם בית חולים אחד, ולא מאפשרת נגישות ואיננה משלמת עבור פעילות בבתי חולים אחרים, ויודגש-רק בגלל שיקולים כלכליים ולא בשל שיקול אחר – הרי שאם הלקוח רוצה לזכות בהחזר כספי, הוא חייב, לפחות מבחינת קופת החולים, למלא אחר הוראות הקופה, ולעיתים הוראות הקופה משמעותן המתנה ארוכה יותר וזמינות שירות נמוכה יותר, שתעלה לו בבריאותו.
עורכי דין אשר מנהלים תביעות רשלנות רפואית עבור לקוחותיהם, מחויבים לברר ולבדוק את שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות במקרהו של הלקוח שבעניינו מטפלים.

נכון, רוב עורכי הדין אינם בקיאים בתחום של מינהל מערכות בריאות וההסדרים בין קופות החולים לבתי החולים כפי שתוארובחלקם לעיל, ואולם חלק נכבד של מקרי הרשלנות הרפואית מקורו באותם הסדרים נעלמים שהלקוח כלל לא ידע על קיומם, ואילו היה יודע, היה מוכן לשלם במיטב כספו כדי לקבל שירותים רפואיים, אפילו פרטיים, במקום שייגרם לו הנזק שנגרם.

בירור השיקולים הנסתרים

מכאן, שיש חשיבות עליונה לחפש עורך-דין שלא רק יבין את המשמעות הרפואית-קלינית של המקרה הנדון, אלא יוכל לברר ולבחון את השיקולים הנסתרים שנמצאים "מאחורי הקלעים" של המקרה, שכן חשיפתם בבית המשפט תביא בהכרח למסקנה שיפוטית, כי מדובר בשיקולים זרים ולא ראויים, כפי שקבע בית המשפט המחוזי לעיל.

כך, למשל: משרדו של הח"מ מנהלבבית המשפט תביעת רשלנות רפואית של גבר בן 52, אשר פנה לבית חולים פריפריאלי עם כאבי בטן מצד ימין. הוא נבדק בחדר מיון ונשלח לביתו, ושב ופנה לאחר יומיים. גם הפעם נשלח לביתו. הוא פנה באופן פרטי למומחה שביצע בדיקת אולטרה סאונד, ומצא כי הוא סובל מאבנים בכיס המרה. בפנייתו השלישית לאותו בית חולים, בגלל חום וכאבי בטן, הציג החולה את בדיקת האולטרה סאונד שביצע באופן פרטי. הפעם הוא אושפז, וטופל בנוזלים ואנטיביוטיקה לצורך ריפוי דלקת כיס המרה.

בהתאם להמלצות הרפואיות, לאחר שהחולה טופל באנטיביוטיקה, ומצבו התייצב, נקבע כי יש לנתחו כדי למנוע סיבוכים של הלבלב. במקרה זה, שוחרר האיש לביתו ולא נותח במסגרת האשפוז, על אף שביקש לעבור את הניתוח במסגרת האשפוז. יתירה מכך; מזכירת המחלקה החליטה על דעת עצמה לתאם לו מועד לניתוח לעוד כחודשיים וחצי, מבלי שהתייעצה עם רופא, ולא עזרו הניסיונות של בני המשפחה (חלקם אנשי רפואה בעצמם) להסביר למזכירה כי יש להקדים את התור, שכןמדובר בפצצת זמן מתקתקת. והפצצה אכן התפוצצה. לאחר פחות מחודש חזר האיש עם דלקת קשה של הלבלב, נותח ולבסוף נפטר.

לסיכום; ניהול תביעת רשלנות רפואית מושכל חייב לקחת בחשבון לא רק את שיקול הדעת והביצועים הקליניים של הרופאים המעורבים, אלא לא פחות מכך את המבנה של מערכת הבריאות ואת השיקולים הכלכליים ששוקלים רופאים ובתי חולים שמעורבים במקרה הספציפי, השיקולים "שמאחורי הקלעים".

רשלנות בהיריון/בלידה, רשלנות באבחון סרטן, ניתוחים רשלניים, אבחון שגוי/מאוחר, רשלנות רפואית בילדים ועוד

כל סוגי התביעות המערבות נזקים גופניים, כולל תביעות בגין תאונות דרכים

אנו מתמחים בתביעות סיעוד, תרופות מחוץ לסל הבריאות, ביטוחי נסיעות לחו"ל, ביטוחי תלמידים ועוד

תביעות חיילים, תביעות בעניין אשפוז כפוי, תביעות בעניין אי מתן שירותי בריאות על ידי קופות חולים ועוד

השארת תגובה